נצרים הוקמה בערב חג הפורים - יד' אדר תשל"ב (1972) כהיאחזות נח"ל של גרעיני השומר הצעיר, לאחר מכן שימש המקום בסיס מעבר לישובים בחבל קטיף. בשת תשד"מ (1984) אוזרח המקום על ידי תנועת הקיבוץ הדתי. לאחר מספר שנים פורק הקיבוץ ויוצאיו הקימו במקום ישוב קהילתי-עירוני. נצרים שוכנת במרכזה של הרצועה, שמה ניתן לה בשל קרבתה למחנה הפליטים נוציראת. הישוב נצרים הוא בעל אופי דתי-תורני וקהילתו משלבת אנשי חינוך, חקלאים ובעלי מקצועות חופשיים. בישוב שטחי חקלאות נרחבים ובהם מגדלים עגבניות ליצוא, מנגו, ירק ללא תולעים, לול פטמים ואף מחצבת חול, חלק מתושבי הישוב עובדים בישובים העירוניים הסמוכים.
בנצרים קיימים מעונות, גני ילדים ובתי ספר יסודי "נועם נצרים" שהוקם לפני מספר שנים בשל המצב הביטחוני, בני הנוער לומדים מחוץ לישוב בתלמוד תורה בישוב עצמונה, ישיבות תיכוניות ואולפנות. בשעות אחר הצהרים מתקיימות בישוב פעילויות העשרה וחוגים.
בישוב שוכנת מדרשה ליהדות המארחת קבוצות לסמינריונים ומכון ל"מורשת יהודי עזה" המתעד את חיי היהודים בעיר עזה לאורך הדורות. בישוב פועל בית המדרש "דרך אי"ה" שחרת על דגלו לימוד מסכתות שלמות בעיון. בשנת תשס"ב הוקמה בישוב ישיבת הסדר ובה 20 תלמידים.
מאז הסכמי "אוסלו" החמיר מצבו הביטחוני של הישוב. עקב מסירת השטחים לרשות הפלסטינאית הפכה נצרים לנצורה והמצב הביטחוני בישוב החמיר. אל מולי גלי הטרור הערבי הרצחני, שמגמתו לגדוע את ההתיישבות, עומדים מתיישבי נצרים בעוז ובגבורה.
"וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ", בראשית הסכמי אוסלו מנה הישוב 25 משפחות - כיום מונה הישוב כ-60 משפחות שהן למעלה מ-400 נפשות - כן ירבו.
נצרים קלטה וממשיכה לקלוט משפחות תורניות המוכנות להצטרף לקהילה איכותית הרואה את מגוריה במקום כשליחות חשובה לכלל האומה.

לתמונות מהישוב בחר אלבום: